Женя (jenya444) wrote,
Женя
jenya444

Лахав Шани, интервью в Хаарец

ומה עם היצירות הרבות שהתזמורת חמקה מהן לאורך השנים לנוכח ההסתייגות של קהל המנויים? מה עושים עם הצמצום וההסתגרות שהתפתחו לנוכח הציפייה של המנויים לשמוע חומר מוכר?

"זה דיאלוג, ותהליך ארוך וסבלני", נזהר שני. "אנחנו לא כאן כדי לחנך מישהו. אנחנו כאן כדי להעניק לקהל חוויה אמנותית. זכותו לצפות לשמוע את מה שהוא מכיר ואוהב, ואין סיבה שלא להשמיע יצירות מוכרות ומוערכות. אני חושב שתפקידנו גם לתת הזדמנות למאזינים להיחשף ליצירות נוספות, חלקן אולי מחוץ למעגל שמוכר לרובם. כדי שניתן יהיה לעשות זאת צריך קודם כל לבנות אמון. על בסיס של אמון ניתן להציג חומרים חדשים, וכשעושים כך, צריך להיות בדיאלוג, כלומר להיות קשוב לעמדותיו של הקהל בנוגע למה שמציעים לו. הדיאלוג של התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם מנויה רגיש במיוחד, גם מפני שהיא תלויה כלכלית במכירת כרטיסים הרבה יותר מתזמורות אירופיות. בברלין למשל תזמורות מקבלות תמיכה ממשלתית בשיעור הרבה יותר גבוה ממה שנהוג כאן ולכן יכולות להרשות לעצמן חופש פעולה אמנותי רב יותר, נטילת סיכונים, ולצד אלה מכירת כרטיסים זולים שיביאו לאולם קהל גם אם התוכנית ניסיונית יותר".

אם כך, במציאות הישראלית נצטרך להשאיר בחוץ את רוב הרפרטואר שהתפתח במאה העשרים, אחרי שנברג. הרי קרה משהו בנקודה הזאת במוזיקה, שאחריו יש בעיה. בעיה שלא ברור אם היא אינהרנטית למוזיקה עצמה או חברתית או נובעת מדעות קדומות.

"יש משבר במוזיקה אחרי שנברג, זו עובדה. קרה משהו. אתה אולי לא שומע במוזיקה עצמה מה הבעיה, וגם אני אולי לא שומע, אבל המציאות היא שעד שנברג היה ברור לבאי הקונצרטים שהם באים, ככלל, לשמוע מוזיקה עכשווית: אם אני בא לשמוע סימפוניה חדשה של מנדלסון, לא ממש מעניין אותי מה כתב מוצרט לפני כמה עשרות שנים. היו כמה נקודות משבר שבהן הקהל הגיב לא טוב ליצירות חדשות – וגנר, דביוסי, מאהלר, סטרווינסקי – אבל אחר כך יצאו מהמשבר הזה כי המאזינים, לפחות רובם, באו ואמרו, 'אוקיי; זה היה חדשני מדי בשבילי בהתחלה, אבל התרגלתי, ועכשיו אני מתחבר לשפה המוזיקלית החדשה ולרגש שבא איתה'. אחרי שנברג, וממשיכיו, והשפה המוזיקלית שהם יצרו, נראה שאין תהליך כזה. הציבור לא מסתגל: עכשיו אנשים באים לשמוע יצירות ישנות, ונזהרים ממוזיקה מודרנית. זה נראה כמו משבר אמון. הקהל טוען שהמלחינים לא מתחשבים ברגשות שלו וכותבים בלי להתייחס בעצם למאזינים. המוזיקאים טוענים שהקהל לא סקרן, לא פתוח ומתקבע.

"כשאני, כמוזיקאי, צריך להכריע מה לעשות עם זה, אני צריך לשאול את עצמי קודם כל מה אני רוצה לשמוע, ומה אני מרגיש מהמוזיקה. אם יש משהו שלא מדבר אלי ולא בא לי לשמוע, אין שום סיבה שאנגן אותו או שאנסה לשכנע אותך להאזין לו. אתה עצמך לא אוהב אופרות של וגנר. אני מרגיש אחרת. אעשה מה שביכולתי כדי לגרום לך לראות את היופי שאני רואה בהן. וזה הכלל, אני חושב, לגבי כל רפרטואר, הן ישן והן חדש. צריך להתחיל בנקודה שבה אני מתלהב ממנו".
Subscribe

  • внимание к деталям

    Штирлиц брёл по улицам тихого немецкого городка. Голос за кадром: "Ничто не выдавало в нём советского разведчика — разве что волочившийся…

  • один день полной жизни

    Буквально каких-то 14-15 звонков на горячую линию министерства здравоохранения, пару раз всласть поругаться, трижды рассыпаться в благодарностях, и…

  • краткий отчёт

    Долетели до Израиля, сдали тесты на корону как до самолёта, так и после (отрицательный) и на антитела (положительный); послали депешу в министерство…

  • Post a new comment

    Error

    Anonymous comments are disabled in this journal

    default userpic

    Your reply will be screened

    Your IP address will be recorded 

  • 6 comments